© 2017 by Graffisimo

מה כדאי לבקש מהמאייר שלכם כאשר אתם בוחרים איורים לליווי ספרכם?/ מאת איריס סמליאן

- אני מאיירת מאז ומעולם

 

שלחתי איורים שלי להוצאות לאור עוד כשבקושי ידעתי מה זה מחשב...ולכן היום,

ישנם מספר טיפים שאשמח לחלוק עם כותבים:

  1. קומפוזיציה -

        לראות דמויות מפרספקטיבה קצת שונה ומעניינת.

       שימו לב לאופן הנחת הדמויות, שלא יהיו סתם כך בגודל מלא במרכז,

       כדאי לראות אותן גם מזוויות שונות: למשל מלמעלה, מאחור, מהצד...

       ובאותו עניין, כדאי לשים לב גם לחיתוכים ("קרופים") לראות רק חלק מאובייקט

       ולא את כולו! זה משאיר מקום לדמיון.​

 

2. הוספת עניין באמצעות משחקי ניגודים: צבעים קונטרסטים, גדול-קטן רחוק-קרוב וכד'.

3. אלא אם כן מדובר בקריקטורה/דמות בדיונית לשים לב שדמויות אנושיות מאויירות בפרופורציה הנכונה

    לדוגמא: ראשם של ילדים ותינוקות הוא גדול יותר ביחס לגוף מאשר ראשם של מבוגרים, ויש לתת את הדעת
    לכך. דוגמאות נוספות: כפות ידיים ועובי הזרוע אצל גברים לעומת נשים, אורך גפיים דיספרופורציונאלי אצל

    בני נוער שקורה בתקופת ההתבגרות.

 

4. הוספת טקסטורות יכולה מאוד לגוון שטחים מסוימים באיור, (נקודות, פסים,מרקמים של בד ונייר...)  ותתקבל בצורה חיננית. מי שמשתמשת רבות בטכניקה הזאת היא רינת הופר, לדוגמא.

 

5. סיפור-צד הומוריסטי: ישנם מאיירים החביבים עליי ביותר (

כמו אקסל שפלר,"טרמפ על מטאטא, "לשועל יש גרביים","טרופותי הבת".. למשל)

אשר מוסיפים לצד העלילה המרכזית דמויות שאינן קיימות בתוך הטקסט אך מספרות מן סיפור שוליים מקסים משל עצמן, לפעמים בצורה משעשעת מאוד !

כאן יש מחשבה על ההורה המקריא את הסיפור (ולפעמים הבדיחה הפנימית תהיה מובנת רק להורה ותתן ערך מוסף לקריאה) .

 

* עוד דוגמא קטנה "החתול דלעת משנה את הדעת" שכתב יונתן יבין ואייר גלעד סופר.

 

6.

"לדאוג שהרזולוציות (החדויות) של הקווים באיור הן מצויינות: על הקווים להיות ברורים וכמה שיותר "נקיים 

פעם, כאשר עוד היו מאיירים ביד ולא באמצעות המחשב היה קשה יותר להגיע לקו אחיד ובלתי מגומגם. היום כשמאיירים בצורה וקטורית במחשב, הכל נראה טוב יותר.

 

7. תכנון מראש: כיצד לשלב את הטקסט עם האיור ? זוהי עצה שנוגעת רק למעצבים אבל בהחלט   

    נחמד יהיה לתכנן שילוב של הטקסטים כחלק אינטגרלי ממש מהאיור (כמו לדוגמא בספר"משעמם לי" מאת

    רוני חפר, ו"הכבשה שבאה לארוחת ערב" מאת סטיב סמולמן וג'ואל דרידמי.

 

 

 

וזהו, אם עזרתי למישהו ולו במעט בהארת איזו נקודה שלא חשב עליה קודם, אשמח מאוד !