אתיקה בפרסום

זוהי דעתי על פרסום. לא כל פרסום הוא פרסום טוב! ויש דברים שפשוט לא עושים!

יכול להיות שזה עובד. אז מה? בכל מחיר? כסף יותר חשוב מנפש של בני אדם?

1 יש את הגישה השיווקית שאומרת להציף את ה"כאב" של הלקוח. תבדקו מי הוא בדיוק, קהל היעד שלכם, תציפו את מה שמפריע לו בחיים, את הבעייה שלו, תדברו על זה, תעצימו את התחושה - ואז כשכבר גרמתם לו להרגיש רע מאוד עם עצמו ועם חייו - תראו לו שיש פתרון

ושאתם יכולים לספק את הפתרון המושלם עבורו. כן, זו שיטה מאוד מקובלת, ורוב המפרסמים משתמשים בה, אבל יש דרכים יותר נעימות ופחות מרושעות להגיע לאותה תוצאה.

כמו למשל, להתחבר למקום שאותו אדם שואף להגיע אליו, לתמונה האידילית של התוצאה, אילו דברים טובים יקרו אם הוא יבחר בשירות או במוצר שלכם....ולגרום לו להשתוקק לכך.

עוד באותו עניין, יש כאלה שממש מגזימים עם זה! ויש לפעמים פרסומים שעוברים את גבול הטעם הטוב. פרסומות בטעם רע עלולות ממש לגרום לאנשים מסוימים חוסר ביטחון עצמי, רגשי נחיתות, דיכאון ולפעמים אפילו חרדות.

2 אמת בפרסום - כמה שקרים יש בפרסומות....למה? אם המוצר או השירות טוב, למה להבטיח הבטחות שווא ולספר דברים שלא היו ולא נבראו ...? עצוב. ולפעמים זה פוגע באמינות של המפרסם עצמו

3. השפלת המתחרים. יש אתיקה בלתי כתובה, מפרסמים לא מזכירים את שמו של המתחרה רק כדי שלא להיתבע בהוצאת דיבה. ולפעמים אפילו כן מזכירים!

ולפעמים רק רומזים ברמז גס מאוד אל מי הם משווים את עצמם.

אבל למה? למה בכלל "לצאת גדול" ע"י השפלתו של מישהו אחר? זה לא נעים וזה מיותר, ולפעמים רק זה יכול לעורר אנטגוניזם אצל הצרכן. מי שיש לו מספיק ביטחון בטיב המוצר או השירות שלו, לא צריך את זה!